טיול הכנה
איך אני אוהבת ללכת לבד במדבר
איך אני אוהבת לטבול לבדי במים
איך אני אוהבת לדבר עם עצמי שעות.
אפילו לכאוב במדבר אני אוהבת.
ובכל פעם שיוצאת
אני נזכרת
כמה מדבר חי ונושם הוא משאב
כל כך פשוט וקיים ויקר ערך.
טובלת במים קפואים
בלב מדבר חם
ונפקח בי שוב
דבר חי שפועם בתוכי.
מרגישה ריפוי מתחיל להאיר מתחת לעור.
יום חורפי בהיר וצלול.
עם שמש אני יוצאת לטיול הכנה ל אשה חוזרת למדבר- פברואר
הולכת לאט, בקצב שטוב לי בגוף, שמסתדר עם כאב, עם בלבול, אפילו עוזר.
חושבת מיליון מחשבות.
אחרי טבילה קפואה ומאושרת
עולה עם השביל ומסכמת עם עצמי:
איזה מזל שלא וויתרתי לי.
למרות שהמצב בחוץ ובפנים סוער.
למרות מיליון דברים שמתחרים
על כל רגע פנוי.
למרות פחד, ומלחמה.
למרות כאב. איתו. לא נגדו.
למרות ולמרות
ובגלל
וכדי.
ופשוטים הדברים.
ואפשר.
עוד שבוע אנחנו יוצאות שוב אל כל האושר הזה
ובאמת שאני מאמינה שאין שום דבר יותר טוב בעולם הזה
שאנחנו יכולות לעשות.
עם הכאב והבלבול והאבל.
עם השמחה והפשטות והיחד.
מזמינה אותך
לצעוד לצידי
לשתוק או לדבר
לטבול או לשכב
לכאוב או לשמוח.
בעצם הכל. גם וגם. פשוט בואי.
Comments