נולד לי אתר !

אני אשאר בהריון לנצח

בסוף ההיריון האחרון שלי, לפני בערך ארבע וחצי שנים, היה נראה לי שזה כבר לא יקרה. הלידה הזו לא תתחיל לעולם ואני אשאר בהריון לנצח. דולה כן? איכשהו זה עבר אפילו את כל מה שידעתי כאשת מקצוע. עברתי את המועד שבו התחילו שתי הלידות הקודמות, עברתי את תאריך הלידה המשוער, עברתי את שבוע 41, שבוע 42 ודי וויתרתי על הרעיון שזה יקרה.

שבוע 42 פלוס פלוס פלוס, יושבת ענקית על ספסל מעץ בגינת שעשועים מתחת לבית- הופ. ירידת מים מהסרטים. ספלאש כזה מול כל השכונה. שעה (!) אחר כך אני יושבת בסלון עם תינוק ביד אחת, וסברס ביד השנייה (דבר. יתרון בודד ללידות קיץ) ומנסה להשיב נשימה ולעכל מה קרה פה. לידת בזק קוראים לזה- כשבבת אחת כל הדברים קורים בבום, הלידה מתרחשת מאוד מהר, ומשהו פורץ מתוכך בלי שליטה כמעט. זה אולי נשמע מושלם, אבל יש בזה גם חסרונות.

הריון נצח ולידת בזק, לא כזה מפתיע את מי שמכירה אותי. סטורי אוף מיי לייף אין א ווי.

לעולם כבר לא יהיה לי אתר

כבר כמה שנים שאני רוצה שיהיה לי בית ברשת. בלוג לשפוך לתוכו מחשבות. אתר לספר מה אני עושה. אני אוהבת מילים ובא לי להניח אותן איפשהו. כבר קניתי שלושה דומיינים לפחות, הלכתי למפגש בלוגריסטיות, כתבתי פוסטים, פתחתי אתר בוויקס, ואז בוורדפרס, למדתי קצת על אלמנטור והתייאשתי. וויתרתי על הרעיון שאי פעם יהיה לי אתר, או אפילו דף נחיתה. הבטתי מהצד בקנאה בכל מי שזה מצליח לה. הפרפקציוניזם שלי , והפולסים בהם אני עובדת , לא הצליחו להביא אותי לשם. עוד הריון נצח שבחיים לא יוביל לכלום.

וכמו על הספסל בגינת שעשועים, וכמו בירידת מים פראית, פתאום זה קרה. פיית טכנולוגיה אחת , שהתעקשה לפזר עלי קסמים, גרמה לזה לקרות. מסתבר שגם אתר צריך דולה . קצת הבשלה של תנאים, קצת סבלנות ותזמון... והופ- לידת בזק .

פיית הטכנולוגיה - נירה לייפר החזיקה לי את היד , עזרה לי לנשום ובסבלנות שיא ליוותה תסכולים של הריון נצח, ולידת בזק והנה- לראשונה יש לי בית על גבי הרשת להניח בו מחשבות , ולספר לעולם מה אני בעצם עושה, ומה יש לי להציע. אני בהלם מעצמי שהתמודדתי עם הדרקון הטכנולוגי הזו ואפילו למדתי לחבב אותו. נירה זה לא היה קורה בלעדייך ,תודה ענקית על רוחב הלב ואומנות אילוף הדרקונים שהפגנת.

ברור שיש עוד מלא מה לעשות , כמו בבניית בית. אבל עכשיו הגיע הרגע למנוחה, כמו אחרי לידה.

מניחה הזמנה לכל מי שרוצה לשוטט באתר החדש שלי ולתת איזה אינפוט ספרו לי איך הבייבי שלי נראה ומרגיש.

בינתיים אני ממשיכה לארגן את הטיול של שישי הקרוב, ולהתאמן על אילוף דרקונים. היעד הבא: קוביות בבטן וקורס דיגיטלי.