מיטיבות לכת בקעת תמנע.
45 ק"מ של שכרון חושים. אולי 50, יש חילוקי דעות בעניין.
בדיוק שנה שאנחנו חולמות על הטיול הזה. מאז טיול מיטיבות לכת הקודם שיצא להרי אילת ב 23.3.22.
שנה אנחנו שואלות מתי, חולמות על ימי הליכה ארוכים-תרמיל על הגב-בלי קליטה-גבינות ויין-פסגות נישאות-אבק מדבר בכל מקום. מחכות מחכות מחכות.
עד שהיא באה, בקעת תמנע.
ווי ווי ווי איזו בקעה, איזו מלכה.
את המסלול קבעתי מזמן - שלושה ימים שמשחקים עם שביל ישראל שמטפס במעלה בקעת תמנע, עוזבים אותו לנחל עתק וחוזרים שוב לחצות את הבקעה ולהשלים מעגל של שלושה ימים.
שבוע לפני הטיול שלנו, בהזמנה מיוחדת מכוחות הטבע והבריאה, היה חורף פתאומי ונחל עתק היבש כבר המון זמן שטף בשיטפון והתמלא במים.
לנו היה ברור שהוא זרם לכבודנו,
רק לא יכולנו לתאר מה מחכה לנו.
ביום הראשון היינו צריכות לשפשף קצת חלודה ולתת לגוף להוביל אותנו בזמן שהוא נזכר.
התחלנו, איך לא, בעלייה. מהכי למטה של הבקעה עד הכי למעלה של המצוק.
עלינו על שביל ישראל במשך 15 ק"מ במעלה מלחן והר ברך.
שביל חשוף לשמש על קצה המצוק, ולמזלנו, בהזמנה כמובן, היה ענן גדול שנתן לנו צל לאורך כל היום.
ביום השני קפצנו ראש לגן עדן.
יום ארוך של 20 ק"מ במסלול שהתפתל והוביל אותנו אל חוויה שמתרחשת פעם אחת בחיים האלה.
באמצע כל המדבר היבש הזה נחל עתק מלא במים טריים וצלולים בצבעי טורקיז לא חוקיים בכלל.
כמובן שהיינו לבד, כמובן שגם השמש יצאה לחמם אותנו בדיוק כשהעצמות כבר קפאו אבל עוד לא רצינו לצאת. כמובן בהזמנה.
חבורת נימפות מים יפיפיות רוחצות בגבים מושלמים. צועדות במים עם תרמילים כבדים מונפים מעל הראש כדי שלא יירטבו. מתענגות על כל שלפוחית וצעד.
הגענו למחנה בהיי מטורף. מבינות שכזה יום- לא היה ולא יהיה.
ביום השלישי כבר היינו מפורקות.
בקושי רב יוצאות מהאוהל ומזדקפות אל עבר יום אחרון של הליכה. הפעם קצר - 12 ק"מ.
טיפוס מטריף להר תמנע שנראה כמו סצנה מסרטי מערב פרוע. כל הצבעים והמצוקים שמתנשאים.
מראה עוצר נשימה בהוד והדר.
טיפסנו, עלינו, קפצנו, צרחנו.
למעלה בראש ההר אנחנו פותחות שולחן- גבינות ויין, זיתים שחורים וצלפים, קצת ירקות חתוכים. משהו כזה בקטנה.
למעלה למעלה אפשר לראות את המצוק עליו הלכנו ביום הראשון. מביטות סביב סביב.
כל הבקעה נפרסת סביבנו, מעלינו ומתחתינו,
לא מאמינות שכבר שלושה ימים אנחנו הולכות את החלום הזה.
בלב מתפוצץ מאושר אנחנו מתחילות לרדת מההר לעבר סוף המעגל, סוף הטיול.
בצעדים האחרונים לעבר הנקודה בה התחלנו גשם חזק מתחיל לרדת.
אנחנו שומרות לעצמנו עוד כמה רגעים של קסם להודות על כל הניסים,
ובדיוק כשאנחנו פורקות את התיקים מהעגלה,
ומתחבקות לפרידה
קשת גדולה ועדינה חוצה את השמיים.
תודה לטבע המטורף הזה.
תודה לחיות הבר שפגשנו במסלול.
תודה על אבנים מנצנצות מהקרקע שבירכו אותנו
ולמאובנים שליוו כל הדרך.
תודה על אש, תודה על מים, תודה על רוח ואדמה.
תודה לכן חבורת נשים מופלאות.
עוד דברים טובים שקורים כאן לפני שמגיע החום הגדול:
☆ טיול פשוט הולכות מאי , הזדמנות לקחת אוויר לפני הקיץ בחברה טובה ומסלולים קצרים ומושלמים.
☆ טיול הורה וילד.ה באפריל זמן קסום ומיוחד של אחד על אחד . מחיר מפנק בהרשמה מוקדמת עד 31.3
☆ טיול אל ההר הגבוה בסיני פעם ראשונה שיוצאות מעלה מעלה אל הבוסתנים ובריכות המים המלאות.
Comments