בואו נדבר רגע על אוכל.
עם כל הכבוד לכל ההפקה שאני מאוד גאה בה - מסלולי הליכה מעולים, אלף כוכבים בשמיים, מדורה, מחנה מדוגם, חברת נשים טובה וכו וכו וכו - אין דבר חשוב יותר ממה מחכה לנו לאכול (ולשתות!) בכל יום טיול. אם בהתחלה חשבתי שחלק מגניב מהקונספט הוא שנסיים מסלול הליכה ונכין כולנו יחד את האוכל, מהר מאוד הבנתי שזה, איך לומר בעדינות, לא מגניב. חלק מהנשים שמגיעות אליי הן אמהות. ורוב האמהות לא מעוניינות להכין אוכל כשהן יוצאות מהבית. ובכלל- אם אפשר לא לארגן ולא לדאוג לשום דבר זה עדיף. כולנו, אמהות או לא, רוצות שיפנקו אותנו.
ומה זה פינוק אם לא אוכל טוב , טעים טרי כזה, עם ניחוח קל של מדורה, שמישהי אחרת הכינה ? הקונספט עבר התאמה ובכל טיול יש אשת מחנה מהממת. היא מקבלת את פנינו עם יין חם או לימונדה קרה, תלוי עונה, ודואגת לכל מה שטוב וטעים ומפנק.
אני משתדלת להביא כמה שיותר מוצרים טריים מתוצרת מקומית - את הלחם אופים במיוחד לטיולים במושב ליד, התמרים כמובן מקומיים, עלים ירוקים נקטפים בבוסתן , את הירקות מביאים עד הבית מרחבי הערבה, העוגיות זו ההתמחות של הבן שלי ואת הגרנולה עדו מכין. המתכונים משתנים לפי מצב הרוח והעונה ותמיד תמיד תמיד טעים לנו כל כך.
コメント