12 תל אביביות מגיעות אל המדבר. זו לא התחלה של בדיחה, זו התחלה של סופשבוע חלום.
הדבר היה ככה. אביגיל ניגשה אליי באחד הטיולים האחרונים של העונה הקודמת, לפני חצי שנה בערך. תרשמי שאני באה אלייך ב 22-23.10 עם החברות שלי. חייכתי לעצמי, ורשמתי.
אני מכירה את זה כבר.
באווירת ההיי של סוף טיול כולן רוצות לצאת למיטיבות לכת, ולהגיע שוב עם חברות, ולצאת לטיול עוד חודש, ולעשות הפקת יומולדת חמישים במדבר, ויש מלא תכניות ותאריכים נזרקים לאוויר.... ואז החיים קורים. מוצ'ש מגיע, הילדים רעבים, מישהי חזרה מהמדבר באורות אבל הכביסה והעבודה כבר מושכות לה בשרוול. חיים. נו, מה לעשות.
אז חייכתי לעצמי, רשמתי, והמשכתי.
הגיע הקיץ, העונה מתקרבת , ואני עוברת על ההזמנות ועל התוכניות. אביגיל שומעת? אני שומרת לכן את התאריך 22.10. מגיעות? מגיעות. בטוחה? בטוחה. אוקיי. ממשיכות.
לפני חודש, אני בתוך מהומת קורונה משלי, בדיוק יוצאת אל העולם ומגלה שהוא המשיך לנוע והוא מסנוור. אביגיל בודקת איתי . זה קורה? זה קורה. בטוחה? בטוחה !
קרה. לא הייתה ברירה. ה 22 לאוקטובר הגיע , והן איתו. 12 תל אביביות מגיעות לערבה בקול תרועה.
נשים כל כך שונות, כל כך מעניינות, כל כך מצחיקות, כל כך רועשות. הערבה נדהמה ופרשה לקראתן מיטב נוצותיה. המסלולים הכי מתוקים ומזג אוויר מושלם, אוכל טעים טעים וצחוקים. מלא צחוקים. זה היה קורע ומהמם עוד הרבה יותר ממה שזה נשמע.
התרגשות התערבבה לי בהתרגשות .
קבוצת חברות בוחרת לבלות יחד בטיול בוטיק במדבר איתי , במקום חדר במלון בוטיק עם בריכה. לא מרגש?
וכשהן בוכות וצוחקות, ומספרות על השריטות, ואחת על השנייה, ומאיפה הן מכירות, לא מרגש?
ושכל הטוב הזה קורה בטיול הראשון לעונה , וזוהי רק ההתחלה לה לה, לא מרגש?
וכשאני חושבת שבדיוק לפני חודש יצאתי מתוך בידוד ומחלה כל כך חלשה, והיום אני צועדת וצוחקת ומרגישה הכי בריאה בעולם (כמעט) לא מרגש?
מרגש, ממש. אז התרגשתי. ממש.
אביגיל, ענבל, יעל, ליאור, קטיה, איריס, קושה, ענבל, שירלי, גילי, תמר ומיכל אין עליכן , בחיי. פתחתן לי את העונה הכי טוב שאפשר תודה
Comments